שולחן ערוך, חושן משפט רמ״ט

הנותן מתנה וחוזר בו או הנותן לעבד ואשה. ובו ה סעיפים:
האומר ליתן מתנה מועטת לחבירו וחזר בו הרי זה ממחוסרי אמנה (ועיין לעיל סימן ר"ד ס"ח):

עכו"ם שאינו גר תושב אסור ליתן לו מתנה אא"כ הוא מכירו או אם יש בו בדבר משום דרכי שלום:

הנותן מתנה לעבד או לאשה קנו האדון והבעל האדון קנה גם הגוף והבעל לא קנה אלא הפירות אבל הגוף שלה כשתתאלמן או תתגרש ונתבאר זה בטור א"ה סי' פ"ה:

הכותב כל נכסיו לעבדו קנה עצמו בן חורין ונתבאר זה בטור יורה דעה בסי' רס"ז:

מדת חסידות שלא לקבל מתנה אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו שנאמר ושונא מתנות יחיה: