שולחן ערוך, אבן העזר י׳

הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ זִנְּתָה, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ. הַגָּה: וְכֵן אִם זָנְתָה עִם הָרִאשׁוֹן, וְנִתְקַדְּשָׁה לַשֵּׁנִי, וְגֵרְשָׁהּ, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לוֹ תְּחִלָּה (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל נ"ג וּמַהֲרַ"ם פַּדָּוואָה סִימָן י"ט). אֲבָל אִם נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר וְגֵרְשָׁהּ, אוֹ מֵת, אֲסוּרָה לַחֲזֹר לָרִאשׁוֹן. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה רַק מִכֹּחַ קוֹל בְּעָלְמָא (הָרֹא"שׁ כְּלָל ה') (וְעַיִּן לְעֵיל סִימָן ו', וְעַיֵּן לְקָמָן סִימָן מ"ו סָעִיף ה' וְסָעִיף ו'):

חֵרֵשׁ שֶׁגֵּרַשׁ בִּרְמִיזָה וְהָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְחֵרֵשׁ אַחֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְפִקֵּחַ, אֲסוּרָה לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ הַחֵרֵשׁ. אֲבָל אִשְׁתּוֹ שֶׁל פִּקֵּחַ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְחֵרֵשׁ, וְנִתְגָּרְשָׁה, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ הַפִּקֵּחַ. וְע"ל סִימָן קי"ט אִם מֻתָּר לָדוּר עִמָּהּ בְּחָצֵר לְאַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ:

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא נַדְרָנִית, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית, לֹא יַחֲזִיר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בִּדְאָמַר לָהּ: מִפְּנֵי כָּךְ אֲנִי מוֹצִיאֵךְ, וְכָפַל דְּבָרָיו לוֹמַר: אִלְמָלֵא כָּךְ לֹא הָיִיתִי מוֹצִיאֵךְ. אֲבָל אִם לֹא כָּפַל דְּבָרָיו, יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אָמַר לָהּ: מִפְּנֵי כָּךְ אֲנִי מוֹצִיאֵךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּפַל דְּבָרָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא אָמַר לָהּ: מִפְּנֵי כָּךְ אֲנִי מוֹצִיאֵךְ, לֹא יַחֲזִיר:

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁרוֹאָה דָּם בְּכָל עֵת תַּשְׁמִישׁ, לֹא יַחֲזִיר:

כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ לֹא יַחֲזִיר, אִם עָבַר וְהֶחֱזִיר קֹדֶם שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, לֹא יוֹצִיא; וְאִם הוֹצִיא, אִם הָיוּ לוֹ בָּנִים מִשֶּׁהֶחֱזִירָה, מֻתָּר לְהַחֲזִירָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם:

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אֶחָד מִדְּבָרִים הַלָּלוּ, אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִירָהּ לְעוֹלָם:

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֶדֶר שֶׁנָּדַר לְהוֹצִיאָהּ, יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ: