שולחן ערוך, אבן העזר קט״ז

הַנּוֹשֵׂא אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין, אִם הִכִּיר בָּהּ יֵשׁ לָהּ עִקָּר וְתוֹסֶפֶת וְכָל תְּנָאֶיהָ; וּמִיהוּ, מְזוֹנוֹת אֵין לָהּ אֶלָּא לְאַחַר מוֹתוֹ, אֲבָל בְּחַיָּיו אֵין לָהּ, אֲפִלּוּ לָוְתָה וְאָכְלָה אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם, וְאִם זָן אוֹתָהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלּוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק יֵשׁ מֻתָּרוֹת). וְאִם לֹא הִכִּיר בָּהּ, אֵין לָהּ מָנֶה וּמָאתַיִם אֲבָל תּוֹסָפוֹת יֵשׁ לָהּ. וְאֵין לָהּ שׁוּם תְּנַאי מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּה, וַאֲפִלּוּ מְזוֹנוֹת, אַחַר מוֹתוֹ; וְאֵינוֹ חַיָּב בְּפִרְקוֹנָהּ, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם פֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִשֶּׁלָּהּ, וַאֲפִלּוּ הֵם בַּעַיִן אֶצְלוֹ. וּנְכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ, אִם הֵם בְּעַיִן, בֵּין נִכְסֵי מְלוֹג בֵּין נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, תִּטְּלֵם; וְכָל מַה שֶּׁאָבַד אוֹ נִגְנַב אוֹ כָּלָה אוֹ נִשְׁחַק מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם; וְכָל מַה שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי מְלוֹג, חַיָּב לְשַׁלֵּם:

חַיָּבֵי עֲשֵׂה, אֲפִלּוּ לֹא הִכִּיר בָּהּ, דִּינָהּ כְּחַיָּבֵי לָאוִין שֶׁהִכִּיר בָּהּ:

אַיְלוֹנִית, אִם הִכִּיר בָּהּ, הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים וְיֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה וּתְנָאֵי כְּתֻבָּה, וְכֵן זוֹכֶה הַבַּעַל בַּמֶּה שֶׁזּוֹכֶה בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים. וְאִם לֹא הִכִּיר בָּהּ, דִּינָהּ כְּדִין חַיָּבֵי לָאוִין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ:

שְׁנִיָּה, בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ, דִּינָהּ כְּדִין חַיָּבֵי לָאוִין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ; חוּץ מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל וְנִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁדִּינָהּ בָּהֶם כְּכָל הַנָּשִׁים:

הַמְמָאֶנֶת, אֵין לָהּ מָנֶה וּמָאתַיִם אֲבָל יֵשׁ לָהּ תּוֹסָפוֹת; וְחַיָּב לְזוּנָהּ וְלִפְדּוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחְתָּיו, וְאוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ, אֲבָל אִם הָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְלָוְתָה לִמְזוֹנוֹתֶיהָ אוֹ לְפִדְיוֹנָהּ וְאַחַר כָּךְ מֵאֲנָה, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, וַאֲפִלּוּ הֵם בְּעֵין:

קְטַנָּה הַיּוֹצֵאת בְּגֵט, דִּינָהּ כִּגְדוֹלָה הַיּוֹצֵאת בְּגֵט: