שולחן ערוך, אבן העזר כ״ו

אֵין הָאִשָּׁה נֶחֱשֶׁבֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה כָּרָאוּי, אֲבָל אִם בָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זְנוּת, שֶׁלֹּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין, אֵינוֹ כְּלוּם. וַאֲפִלּוּ בָּא עָלֶיהָ לְשֵׁם אִשּׁוּת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת כְּאִשְׁתּוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִחֲדָהּ לוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ. הַגָּה: דִּבְוַדַּאי בּוֹשָׁה הִיא מִלִּטְבֹּל, וּבָא עָלֶיהָ בְּנִדָּתָהּ (טוּר). אֲבָל אִם מְיַחֵד אֵלָיו אִשָּׁה וְטוֹבֶלֶת אֵלָיו, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר וְהִיא "פִּילֶגֶשׁ" הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (הָרַאֲבַ"ד וּקְצָת מְפָרְשִׁים). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר, וְלוֹקִין עַל זֶה מִשּׁוּם "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה" (דְּבָרִים כג, יח) (הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ וְהַטּוּר). כּוּתִי שֶׁנָּשָׂא כּוּתִית, וְכֵן מוּמָר שֶׁנָּשָׂא מוּמֶרֶת בְּנִמּוּסֵיהֶן, וְנִתְגַּיְּרוּ אַחַר כָּךְ, אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ קִדּוּשִׁין כְּלָל וּמֻתֶּרֶת לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּלֹא גֵּט, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה עִמָּהּ כַּמָּה שָׁנִים אֵינוֹ אֶלָּא כִּזְנוּת בְּעָלְמָא (רִיבָ"שׁ סִימָן ו' וּבִת"ה סִימָן ר"ט). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמ"ט סָעִיף ו':

אִם הִכְנִיס אִשָּׁה לַחֻפָּה, אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת בְּכָךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא סָפֵק:

מִשֶּׁנִּתְקַדְּשָׁה, נֶחֱשֶׁבֶת כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְחַיֵּב הַבָּא עָלֶיהָ, וּצְרִיכָה גֵּט לְהַתִּירָהּ לַשּׁוּק:

הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בִּשְׁלשָׁה דְּרָכִים: בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּבִיאָה, מִן הַתּוֹרָה; אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת, וְאִם עָבַר וְקִדֵּשׁ בְּבִיאָה, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהִיא מְקֻדֶּשֶׁת. וַאֲפִלּוּ קִדְּשָׁהּ בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר, אִם לֹא שִׁדֵּךְ תְּחִלָּה, אוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בַּשּׁוּק, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהִיא מְקֻדֶּשֶׁת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מַכִּין אִם קִדֵּשׁ בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר, אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק וּבְלֹא שִׁדּוּכִין (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי שֶׁהִכּוּ מִי שֶׁקִּדֵּשׁ בְּלֹא שִׁדּוּכִין: