שולחן ערוך, אבן העזר מ״ג

קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ אוֹ נָשָׂא, אֵינוֹ כְּלוּם, דְּלֹא תִּקְּנוּ רַבָּנָן נִשּׂוּאִין לְקָטָן. וְאָסוּר לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה בְּעוֹדוֹ קָטָן. הַגָּה: מִיהוּ, אִם כְּבָר נְשָׂאָהּ, אֵין צָרִיךְ לְגָרְשָׁהּ, וּמֻתֶּרֶת לַעֲמֹד עַד שֶׁיַגְדִּיל (מָרְדְּכַי רֵישׁ הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְכֵן מַשְׁמַע בָּאֲשֵׁרִי פֶּרֶק הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ). וַאֲפִלּוּ שָׁלַח סִבְלוֹנוֹת מִשֶּׁהִגְדִּיל, אֵינוֹ כְּלוּם, דְּלָא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא שָׁלַח לְשֵׁם קִדּוּשִׁין. אֲבָל אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ מִשֶּׁהִגְדִּיל, צְרִיכָה גֵּט, מִשּׁוּם דְּמִסְתָמָא בָּעַל לְשֵׁם קִדּוּשִׁין. וְאִם קִיְּמָהּ מִשֶּׁהִגְדִּיל, כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת וְאֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת. וְדַוְקָא מָנֶה וּמָאתַיִם, אֲבָל תּוֹסֶפֶת אֵין לָהּ. הַגָּה: לֹא כָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה כְּשֶׁהוּא קָטָן, כְּשֶׁיַּגְדִּיל אֵינוֹ כּוֹתֵב לָהּ רַק מָנֶה, דְּהָא הַהִיא שַׁעְתָּא לָאו בְּתוּלָה הִיא (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי רֵישׁ מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי):

הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקְּטַנָּה הַיְתוֹמָה, אוֹ קְטַנָּה שֶׁיָּצְתָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, אֵימָתַי מְמָאֶנֶת וְכָל דִּינֶיהָ יִתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ה. הַגָּה: וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ט מִי נֶאֱמָן עַל קָטָן וּקְטַנָּה אִם נִתְגַּדְּלוּ. סָפֵק אִם הֵם גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים, הָוֵי סְפֵק קִדּוּשִׁין. יְכוֹלִין בֵּית דִּין לִפְסֹק לְהַשִּׂיא אֶת הַקְּטַנָּה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְאִמָּהּ וּלְאַחֶיהָ, וִיכוֹלִין לְהַתְנוֹת שֶׁאֵם תְּמָאֵן תְּאַבֵּד כָּל אֲשֶׁר לָהּ. אֲבָל אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהַשִּׂיא אֶת הַקָּטָן (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק חֵרֵשׁ). וְעַיֵּן לְקַמָּן רֵישׁ סִימָן קנ"ה: