שולחן ערוך, אבן העזר ע״ג

כְּסוּתָהּ כֵּיצַד, חַיָּב לִתֵּן לָהּ בְּגָדִים הָרְאוּיִים לָהּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּבִימוֹת הַחַמָּה, בְּפָחוֹת שֶׁלּוֹבֶשֶׁת כָּל אִשָּׁה בַּעֲלַת בַּיִת שֶׁבְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה. וְאִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֵין דֶּרֶךְ לָצֵאת אִשָּׁה לַשּׁוּק עַד שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ רְדִיד הַחוֹפֶה אֶת כָּל גּוּפָהּ, נוֹתֵן לָהּ רְדִיד הַפָּחוּת שֶׁבְּכָל הָרְדִידִין. וְאִשָּׁה לֹא תַּרְגִּיל עַצְמָהּ לָצֵאת הַרְבֵּה, שֶׁאֵין יֹפִי לָאִשָּׁה אֶלָּא לֵישֵׁב בְּזָוִיּוֹת בֵּיתָהּ (טוּר). וּבִכְלַל הַכְּסוּת שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן לָהּ, כְּלֵי בַיִת, וּמָדוֹר שֶׁיוֹשֶׁבֶת בּוֹ. וּמַה הֵם כְּלֵי בַיִת, מִטָּה מֻצַּעַת וּמַפָּץ (פֵּרוּשׁ, כְּעֵין מַחְצֶלֶת) אוֹ מַחְצֶלֶת לֵישֵׁב עָלֶיהָ, וּכְלֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּגוֹן קְדֵרָה וּקְעָרָה וְחָבִית וּפַךְ וְנֵר וְכוֹס וּבַקְבּוּק וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

הַמָּדוֹר שֶׁשּׂוֹכֵר לָהּ, בַּיִת שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְתִהְיֶה רְחָבָה חוּצָה לוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בֵּית הַכִּסֵא חוּץ מִמֶּנּוּ:

וּמְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן לָהּ תַּכְשִׁיטִים, כְּגוֹן בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים לְהַקִּיף עַל רֹאשָׁהּ וּפַדַּחְתָּהּ, וּפוּךְ (פֵּרוּשׁ, כַּחַל שָׁחֹר) וְשָׂרָק (פֵּרוּשׁ, צֶמֶר גְּפָנִים שֶׁצוֹבְעִים אוֹתוֹ בְּחָרִיעַ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כַּלּוֹת שֶׁתִּתְרָאֶנָּה אֲדֻמּוֹת, עָרוּךְ), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּעָשִׁיר, כָּל דְּבָרִים הַלָּלוּ נוֹתֵן לָהּ לְפִי עָשְׁרוֹ:

אִם קָצְרָה יָדוֹ לִתֵּן לָהּ, אֲפִלּוּ כְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא, וְתִהְיֶה הַכְּתֻבָּה חוֹב עָלָיו עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר. [טוּר] וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע' סָעִיף ג':

בָּנָיו וּבְנוֹתָיו עַד בְּנֵי שֵׁשׁ, חַיָּב לִתֵּן לָהֶם כְּסוּת וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ וּמָדוֹר, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם כְּפִי עָשְׁרוֹ, אֶלָּא כְּפִי צָרְכָּן בִּלְבַד:

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו מְזוֹנוֹת, בֵּין בְּחַיָּיו בֵּין אַחַר מוֹתוֹ, יֵשׁ לוֹ כְּסוּת וּכְלֵי בַּיִת וּמָדוֹר; וְכָל שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים לִמְזוֹנוֹת, מוֹכְרִים לִכְסוּת וּכְלֵי בֵּיתוֹ וּמְדוֹרוֹ:

דִּין הַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ בְּטַעֲנַת הַכְּסוּת וְהַכֵּלִים וּשְׂכַר הַמָּדוֹר, כְּדִינָם בְּטַעֲנַת הַמְּזוֹנוֹת; אִם אָמַר הוּא: נָתַתִּי, וְהִיא אוֹמֶרֶת: לֹא נָתַן:

מִי שֶׁמִּשְׁכֵּן כְּסוּת אִשְׁתּוֹ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בְּלֹא כְּלוּם. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן צ':