שולחן ערוך, אורח חיים ק״א

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּם, לְפָחוֹת יְכַוֵּן בְּאָבוֹת; אִם לֹא כִּוֵּן בְּאָבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכִּוֵּן בְּכָל הַשְּׁאָר, יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל. הַגָּה: וְהָאִדָּנָא אֵין חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן כַּוָּנָה, שֶׁאַף בַּחֲזָרָה קָרוֹב הוּא שֶׁלֹּא יְכַוֵּן, אִם כֵּן לָמָּה יַחֲזוֹר (טוּר).

וְּלֹא יִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ לְבַד, אֶלָּא מְחַתֵּךְ הַדְּבָרִים בִּשְׂפָתָיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו בְּלַחַשׁ, וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּלַחַשׁ, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ; וְהָנֵי מִלֵּי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל בְּצִבּוּר, אָסוּר, דְּאָתֵי לְמִטְרָד צִבּוּרָא. הַגָּה: וְאִם מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּנֵי בֵיתוֹ, מֻתָּר (טוּר).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר מֻתָּר לְהַשְׁמִיעַ קוֹלָם בַּתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר. הַגָּה: וְכֵן נוֹהֲגִין, וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיהַּ קוֹלָם יוֹתֵר מִדַּאי (דְּרָשׁוֹת מהרי"ו).

יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, וְהָנֵי מִלֵּי בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד לֹא יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁשּׁוֹאֵל צְרָכָיו, כְּגוֹן שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה אוֹ עַל שׁוּם צַעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ, אֲבָל תְּפִלָּה הַקְּבוּעָה לְצִבּוּר, אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְאָמְרָהּ בְּכָל לָשׁוֹן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף יָחִיד כְּשֶׁשּׁוֹאֵל צְרָכָיו יָכוֹל לִשְׁאֹל בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִלָּשׁוֹן אֲרַמִּי.