שולחן ערוך, אורח חיים קמ״ה

בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא הָיוּ נוֹהֲגִים לְתַרְגֵּם, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ הָעָם. אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת לַתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וְאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְתַרְגֵּם עַד שֶׁיִּכְלֶה הַפָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת פָּסוּק אַחֵר, עַד שֶׁיִּכְלֶה הַתַּרְגּוּם מִפִּי הַמְּתַרְגֵּם; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מֵהַמְתַרְגֵּם, וְלֹא הַמְּתַרְגֵּם יוֹתֵר מֵהַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְסַיַּע לַמְּתַרְגֵּם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה.

קָטָן מְתַרְגֵּם עַל יְדֵי גָּדוֹל, אֲבָל אֵינוֹ כָּבוֹד לַגָּדוֹל שֶׁיְּתַרְגֵּם עַל יְדֵי קָטָן.

הָאִדָּנָא לֹא נָהֲגוּ לְתַרְגֵּם, מִשּׁוּם דְּמַה תּוֹעֶלֶת בַּתַּרְגּוּם כֵּיוָן שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתוֹ.