שולחן ערוך, אורח חיים קמ״ט

אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִים לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, עַד שֶׁיַּצְנִיעוּ סֵפֶר תּוֹרָה. הַגָּה: מִיהוּ אִם אֵינָם יוֹצְאִים, רַק יָחִיד, לֵית לָן בָּהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"י בְּחִדּוּשֵׁי מְגִלָּה). וְאִם מַצְנִיעִים הַסֵפֶר תּוֹרָה בְּבַיִת אַחֵר, אִם אֵין לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא פֶּתַח א', צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב עַד שֶׁיֵּצֵא הַסֵפֶר תּוֹרָה וְיֵלְכוּ אַחֲרָיו לַמָּקוֹם שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתוֹ שָׁם; וְאִם יֵשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי פְּתָחִים, יְכוֹלִים לָצֵאת בְּפֶתַח אֶחָד קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַסֵפֶר תּוֹרָה בַּפֶּתַח הָאַחֵר, וּבִלְבַד שֶׁיֵּלְכוּ אַחַר הַסֵפֶר תּוֹרָה וִילַוּוּהוּ לְמָקוֹם שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ שָׁם. הַגָּה: וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ בַּהֵיכָל, שֶׁהוּא הָאָרוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִצְוָה לְכָל מִי שֶׁעוֹבֶרֶת לְפָנָיו לְלַוּוֹתָהּ עַד לִפְנֵי הָאָרוֹן שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתָהּ שָׁם (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּמַהֲרִי"ל). וְכֵן הַגּוֹלֵל יֵלֵךְ אַחַר הַסֵּפֶר תּוֹרָה עַד לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְעוֹמֵד שָׁם עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה לִמְקוֹמָהּ (הַגָּה' מַיְמוֹנִי פ' י"ב מֵה"ת) וְכֵן נוֹהֲגִין בְּמַגְבִּיהַּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, כִּי הוּא עִקַּר הַגּוֹלֵל וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר; (סי' קמ"ז ס"ד) וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁמְּבִיאִים הַתִּינוֹקוֹת לְנַשֵּׁק הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְחַבְּבָה וּלְזָרְזָם בְּמִצְווֹת, וְכֵן נוֹהֲגִין. (אוֹר זָרוּעַ).