שולחן ערוך, אורח חיים ט״ז

שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיָּב בְּצִיצִית שֶׁיִּתְכַּסֶה בּוֹ בְּאֹרֶךְ וּבְרֹחַב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל קָטָן הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ: הַגָּה: וְאָז חַיָּב בְּצִיצִית וְדַוְקָא שֶׁהַגָּדוֹל לוֹבְשׁוֹ פְּעָמִים עַרְאַי וְיוֹצֵא בּוֹ לַשּׁוּק (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם בֶּן חָבִיב וּבְשֵׁם מַהֲרִי"א):