שולחן ערוך, אורח חיים י״ח

לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית, הוּא דְאִמְעִיט מֵוּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. לְהָרַמְבָּ"ם כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּלַּיְלָה פָּטוּר אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד לַיּוֹם, וּמַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם חַיָּב, אֲפִלּוּ מְיֻחָד לַלַּיְלָה. וּלְהָרֹא"שׁ כְּסוּת הַמְיֻחָד לְלַיְלָה פָּטוּר, אֲפִלּוּ לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם. וּכְסוּת הַמְיֻחָד לְיוֹם אוֹ לְיוֹם וְלַיְלָה חַיָּב, אֲפִלּוּ לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה: הַגָּה: וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל עַל כֵּן אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו אֶלָּא כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם וְהוּא מְיֻחָד גַּם כֵּן לְיוֹם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי) וְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו (פִּסְקֵי מהרא"י סי' קכ"א) וּבְלֵיל יוֹם כִּפּוּר יִתְעַטֵּף בְּעוֹד יוֹם וִיבָרֵךְ עָלָיו (תַּשְׁבֵּ"ץ).

סְדִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם יָשֵׁן בָּהֶם בַּבֹּקֶר, אֵין מְטִילִים בָּהֶם צִיצִית.

מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בַּשַּׁחַר, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ: וְאִם לוֹבְשׁוֹ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וָאֵילָךְ יֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרֵךְ עָלָיו וְכֵן נוֹהֲגִין (מָרְדְּכַי פ"ב דִּמְגִלָּה) וְאִם לְבָשׁוֹ קֹדֶם לָכֵן כְּגוֹן בִּסְלִיחוֹת לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו וּכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם יְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וִיבָרֵךְ (תַּשְׁבֵּ"ץ):