שולחן ערוך, אורח חיים קפ״ג

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה טָעוּן הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ; וְאִם הוּא נָקִי וְאֵין בּוֹ שִׁיּוּרֵי כּוֹסוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ.

יִתֵּן הַיַּיִן לְתוֹכוֹ חַי, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְאָז מוֹזְגוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁבַח הָאָרֶץ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הַיַּיִן אֵינוֹ חָזָק אֵינוֹ צָרִיךְ לְמָזְגוֹ (טוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת; וְיוֹצִיאֶנּוּ מִן הֶחָבִית לְשֵׁם בְּרָכָה (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ"י); וְנִרְאֶה דִּלְדִידָן שֶׁאֵין לָנוּ הַרְבֵּה יַיִן, אֵינוֹ צָרִיךְ רַק לְשָׁפְכוֹ מִן הַקַּנְקַן שֶׁשּׁוֹמְרִים בּוֹ הַיַּיִן לְשֵׁם בְּרָכָה וְחָבִית לָאו דַּוְקָא, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁיְּהֵא מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו.

צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר כּוֹס שָׁלֵם.

מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וּכְשֶׁמַּתְחִיל לְבָרֵךְ נוֹטְלוֹ בִּימִינוֹ, וְלֹא יְסַיַּע בִּשְׂמֹאל. הַגָּה: וְהַיְנוּ דַּוְקָא שֶׁלֹּא תִּגַּע הַשְּׂמֹאל בַּכּוֹס, אֲבָל אִם נוֹתֵן הַשְּׂמֹאל תַּחַת הַיָּמִין, לְסַיְּעָהּ, מֻתָּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט). וּמַגְבִּיהוֹ מֵהַקַּרְקַע טֶפַח, אִם הוּא יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע; וְאִם הוּא מֵסֵב בְּשֻׁלְחָן, מַגְבִּיהוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח; וְנוֹתֵן בּוֹ עֵינָיו שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ. הַגָּה: וְעַל כֵּן אֵין לוֹקְחִין כּוֹס שֶׁפִּיו צַר, שֶׁקּוֹרִין גלוק גלא"ז, לְבָרֵךְ עָלָיו; וּמְשַׁגְּרוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הַמְבָרֵךְ אִטֵּר (בְּלַעַ"ז מנצ"ינו), אוֹחֵז הַכּוֹס בִּימִינוֹ שֶׁהוּא שְׂמֹאל כָּל אָדָם.

מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ כּוֹס לְבָרֵךְ לֹא יָשִׂיחַ הַמְבָרֵךְ; וְהַמְּסֻבִּין אֵין לָהֶם לְהָשִׂיחַ מִשֶּׁהִתְחִיל הַמְבָרֵךְ, לֹא מִבַּעְיָא בִּשְׁעַת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר הַמְבָרֵךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה אֵין לָהֶם לְהָשִׂיחַ; וְאִם עָבְרוּ וְשָׂחוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמְבָרֵךְ שׁוֹתֵק מְעַט, יָצְאוּ. הַגָּה: אֲפִלּוּ אִם סָח הַמְבָרֵךְ עַצְמוֹ, אֲבָל אִם שָׂחוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, לֹא יָצְאוּ.

נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּין יֹאמַר בְּלַחַשׁ עִם הַמְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲתִימוֹת. הַגָּה: וְיַקְדִּים לְסַיֵּם קְצָת קֹדֶם הַמְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנֶה אָמֵן, כְּדִלְעֵיל סי' נ"ט. אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֶלָּא לְטוֹב עַיִן (גְּמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ נֶאֱמָרִין).

לְעִנְיַן לִשְׁאֹל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁדִּינָהּ כִּתְפִלָּה.

צָרִיךְ לִישֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁמְּבָרֵךְ, בֵּין אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁאָכַל, אוֹ עוֹמֵד אוֹ מֵסֵב, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְבָרֵךְ צָרִיךְ לִישֵׁב, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן יוֹתֵר; וְגַם לֹא יְהֵא מֵסֵב, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ גַּאֲוָה; אֶלָּא יֵשֵׁב בְּאֵימָה. הַגָּה: נִרְאֶה לִי דְּלָאו דַּוְקָא הַמְבָרֵךְ, אֶלָּא הוּא הַדִּין כָּל הַמְּסֻבִּין לֹא יֵשְׁבוּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא בְּאֵימָה; מִיהוּ אִם לֹא עָשָׂה כֵן, אֲפִלּוּ בֵּרַךְ מְהַלֵּךְ, בִּדִיעֲבַד יָצָא (רַמְבַּ"ם פ"ד).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם בִּרְכַּת מֵעֵין שָׁלֹשׁ צָרִיךְ לְאָמְרָהּ מִיֹּשֶׁב.

אִם הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאוֹכֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לִישֵׁב וּלְבָרֵךְ לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו.

אָסוּר לְבָרֵךְ וְהוּא עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ.