שולחן ערוך, אורח חיים ק״צ

אַחַר שֶׁסִיֵּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְיִטְעֹם הַמְבָרֵךְ וְאִם הִפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לַטְּעִימָה ע"ל סי' רע"א סָעִיף ט"ו וְאַחַר כָּךְ יִטְעֲמוּ הָאֲחֵרִים; אִם כֻּלָּם זְקוּקִים לְכוֹס אֶחָד, וְנוֹתֵן הַמְבָרֵךְ מִכּוֹסוֹ לְכוֹס רֵיקָן שֶׁבְּיָדָם, לֹא יִטְעֲמוּ עַד שֶׁיִּטְעוֹם הוּא; אֲבָל אִם אֵינָם זְקוּקִים לְכוֹסוֹ, יְכוֹלִים לִטְעֹם קֹדֶם שֶׁיִּטְעֹם הוּא. אֵין צָרִיךְ הַמְבָרֵךְ לִשְׁפֹּךְ מִכּוֹסוֹ לְכוֹס הַמְּסֻבִּין אֶלָּא אִם כֵּן כּוֹס הַמְּסֻבִּין פָּגוּם. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קפ"ב וְסוֹף סִימָן רע"א.

אַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.

שִׁעוּר שְׁתִיַּת יַיִן לְהִתְחַיֵּב בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה יֵשׁ סָפֵק אִם דַּי בְּכַזַּיִת אוֹ בִּרְבִיעִית, לְכָךְ יִזָּהֵר לִשְׁתּוֹת אוֹ פָּחוֹת מִכַּזַּיִת אוֹ רְבִיעִית כְּדֵי לְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָפֵק, וְהָכָא אִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, דְּכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ כּוֹס צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ כִּמְלֹא לֻגְמָיו שֶׁהוּא רֹב רְבִיעִית, הִלְכָּךְ יִשְׁתֶּה רְבִיעִית שָׁלֵם.

אִם הַמְבָרֵךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹם, יִטְעֹם אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּין כַּשִּׁעוּר, וְאֵין שְׁתִיַּת שְׁנַיִם מִצְטָרֶפֶת, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּטְעֲמוּ כֻּלָּם וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רע"א סָעִיף י"ד.

כְּשֶׁמְּסֻבִּין בִּסְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְאֵין יוֹדְעִים עַד הֵיכָן יַגִּיעַ כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻפָּקִים אִם יַגִּיעַ לוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קע"ד סָעִיף ה' בהג"ה.