שולחן ערוך, אורח חיים קצ״ה

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אוֹ בִּשְׁנֵי בָּתִּים, אִם מִקְּצָתָן רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן, וְאִם לָאו אֵינָם מִצְטָרְפוֹת; וְאִם יֵשׁ שַׁמָּשׁ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן, הוּא מְצָרְפָן וּכְגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ מִתְּחִלָּה עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף יַחַד; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסֶקֶת בֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֵינָם מִצְטָרְפִין בְּשׁוּם עִנְיָן.

אָכְלוּ מִקְּצָתָן בַּבַּיִת וּמִקְּצָתָן חוּץ לַבַּיִת, אִם הַמְבָרֵךְ יוֹשֵׁב עַל מִפְתַּן הַבַּיִת, הוּא מְצָרְפָן.

כָּל הֵיכָא שֶׁמִּצְטָרְפוֹת שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן דִּבְרֵי הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת זִמּוּן בְּבֵאוּר. הַגָּה: וּשְׁאָר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אֲבָל אִם יִרְצוּ שֶׁהַמְזַמֵּן יוֹצִיא כֻּלָּם צְרִיכִים שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, דִּבְלֹא זֶה לֹא יָצְאוּ כְּלָל (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).