שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ו

כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן, הָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה תְּקִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. הַגָּה: וְנָהֲגוּ בַּקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁכָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לְשַׁבָּת כְּחֵצִי אוֹ שָׁעָה, שֶׁמַּכְרִיז שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהָכִין עַצְמָן לְשַׁבָּת, וְהוּא בִּמְקוֹם הַתְּקִיעוֹת בִּימֵיהֶם, וְכֵן רָאוּי לִנְהֹג בְּכָל מָקוֹם.