שולחן ערוך, אורח חיים ר״ס

מִצְוָה לִרְחֹץ הַגָּה: כָּל גּוּפוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ, יִרְחֹץ (טוּר) פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וּמִצְוָה לָחֹף הָרֹאשׁ וּלְגַלֵּחַ הַצִּפֹּרְנַיִם בְּעֶרֶב שַׁבָּת. הַגָּה: וְאִם הָיוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ גְּדוֹלוֹת, מִצְוָה לְגַלְּחָן (אוֹר זָרוּעַ פ' אֵלּוּ מְגַלְּחִין). וּכְשֶׁנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו לֹא יִטֹּל אוֹתָן כְּסִדְרָן. וְיַתְחִיל בִּשְׂמֹאל, בַּקְּמִיצָה; וּבְיָמִין, בָּאֶצְבַּע. וְסִימָן לָזֶה: דבהג"א, בִּשְׂמֹאל; ובדאג"ה, בְּיָמִין (אַבּוּדַרְהַם וְסֵפֶר הַמּוּסָר).

כְּשֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה יִשְׁאַל לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ בְּלָשׁוֹן רַכָּה: עִשַּׂרְתֶּם ? עֵרַבְתֶּם ? הִפְרַשְׁתֶּם חַלָּה ? וְיֹאמַר לָהֶם: הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר: עִשַּׂרְתֶּם (טוּר).