שולחן ערוך, אורח חיים רפ״א

אֵין לִשְׁחוֹת בְּוּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, שֶׁאֵין לִשְׁחוֹת אֶלָּא בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. הַגָּה: וְנוֹהֲגִים שֶׁבְּשַׁבָּת מְאַחֲרִין יוֹתֵר לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִבַּחֹל, מִשּׁוּם דְּבַתָּמִיד שֶׁל יְמוֹת הַחֹל נֶאֱמַר בַּבֹּקֶר (בַּמִּדְבָּר כח, ד) וְאֵצֶל שַׁבָּת נֶאֱמַר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת (בַּמִּדְבָּר כח, ט) דְּמַשְׁמַע אִחוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק פכ"כ). וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת כָּל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ, וּבְכָל דָּבָר אִם לֹא אָמְרוּ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִלְּבַד אִם לֹא אָמַר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת וְכו' מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַנְעִים בַּזְּמִירוֹת וְאֵין לִמְחוֹת בַּמַּאֲרִיךְ בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹחֶה מְכַוֵּן מִשּׁוּם בִּטּוּל תּוֹרָה (אוֹר זָרוּעַ). וּמִכָּל מָקוֹם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב לֹא יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית כְּדִלְקַמָּן סי' רפ"ח.