שולחן ערוך, אורח חיים רצ״ד

אוֹמְרִים הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת, וְאִם טָעָה וְלֹא הִבְדִּיל מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וְאִם טָעַם קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל עַל הַכּוֹס צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַבְדִּיל בַּתְּפִלָּה.

טָעָה וְלֹא הִבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, וְאֵין לוֹ כּוֹס בַּלַּיְלָה וְסָבוּר שֶׁאַף לְמָחָר לֹא יִהְיֶה לוֹ, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל.

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, טָעָה וְלֹא הִבְדִּיל בַּתְּפִלָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל, כֵּיוָן שֶׁמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב.

בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לְהִתְפַּלֵּל, מִיָּד כְּשֶׁסִיֵּם הַבְּרָכָה אֵין לוֹ לַחֲזֹר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּתַח בַּבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.

בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר, אִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לַחֲזֹר אִם סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחֲזֹר.