שולחן ערוך, אורח חיים ל״א

בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַצְמָם אוֹת וְאִם מְנִיחִים בָּהֶם אוֹת אַחֵר, הָיָה זִלְזוּל לָאוֹת שֶׁלָּהֶם.

בְּחֹל הַמּוֹעֵד גַּם כֵּן אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מֵהַטַּעַם הַזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיְּמֵי חֹל הַמּוֹעֵד גַּם הֵם אוֹת: הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחֹל הַמּוֹעֵד חַיָּב בִּתְפִלִּין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ) וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל גְּלִילוֹת אֵלּוּ לַהֲנִיחָם בַּמּוֹעֵד וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם אֶלָּא שֶׁאֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בְּקוֹל רָם בב"ה כְּמוֹ שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה: