שולחן ערוך, אורח חיים של״ז

דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן, מֻתָּר, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא פָּסִיק רֵישֵׁיהּ. הִלְכָּךְ גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה, כִּסֵא וְסַפְסָל, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת חָרִיץ. וּמֻתָּר לְרַבֵּץ הַבַּיִת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָאָבָק.

אָסוּר לְכַבֵּד הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הַקַּרְקַע מְרֻצָּף. וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְרֻצָּף. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בִּמְרֻצָּף (טוּר בְּשֵׁם ר"י, וּמָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק כָּל הַכֵּלִים, וְרַ' יְרוּחָם חי"ג וּסְמַ"ג וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה), וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת. מִיהוּ, עַל יְדֵי עַכּוּ"ם מֻתָּר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם חי"ג), וְכֵן עַל יְדֵי בֶּגֶד אוֹ מַטְלִית אוֹ כְּנַף אַוָּז הַקַּלִּים וְאֵינוֹ מַשְׁוֶה גּוּמוֹת (אָגוּר). וְאָסוּר לְכַבֵּד הַבְּגָדִים עַל יְדֵי מְכַבְּדוֹת הָעֲשׂוּיִים מִקֵּסָמִים, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ קִסְמֵיהֶם (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק הַזּוֹרֵק ועי' הגמ' דַּף קכ"ד).

אֵין סָכִין אֶת הַקַּרְקַע, וְלֹא מְדִיחִים אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ הוּא מְרֻצָּף.

אָסוּר לְצַדֵּד חָבִית עַל הָאָרֶץ, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא כְּבֵדָה יָבֹא לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת וַדַּאי וְהָוֵי פָּסִיק רֵישֵׁיהּ.