שולחן ערוך, אורח חיים שמ״ז

מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁעוֹקֵר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַנִּיחוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ אִיפְּכָא, אֲבָל פָּשַׁט יָדוֹ לְפָנִים, וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וּנְטָלוֹ חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנִים, אוֹ שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לַחוּץ וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ וּנְטָלוֹ חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בַּחוּץ, שֶׁזֶּה עָקַר וְזֶה הִנִּיחַ, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִדְּרַבָּנָן. וְאִם פָּשַׁט יָדוֹ לְפָנִים וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ וְהִנִּיחוֹ לְתוֹךְ יַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנִים, אוֹ שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְפָנִים וְנָטַל חֵפֶץ מִתּוֹךְ יַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ, שֶׁנִּמְצָא שֶׁהָעוֹמֵד בַּחוּץ לְבַדּוֹ עָקַר וְהִנִּיחַ, הוּא חַיָּב וַחֲבֵרוֹ פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וַאֲפִלּוּ אִם הָעוֹמֵד בַּחוּץ הוּא עַכּוּ"ם, אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹתְנוֹ עַל מְנַת לְהוֹצִיא. וְהוּא הַדִּין לְהוֹצִיא יָדוֹ לַחוּץ וְהִנִּיחוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בַּחוּץ, אוֹ שֶׁנָּטַל מִיַּד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בַּחוּץ, וְהִכְנִיס בִּפְנִים, שֶׁהָעוֹמֵד בִּפְנִים חַיָּב שֶׁהוּא עָקַר, וְהָעוֹמֵד בַּחוּץ פָּטוּר אֲבָל אָסוּר.