שולחן ערוך, אורח חיים שפ״ה

צְדוֹקִי הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל, וּמְבַטֵּל רְשׁוּת. אֲבָל עֵרוּב אֵינוֹ מוֹעִיל כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְּעֵרוּב.

כּוּתִי הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר עַמִּים, וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בִּשְׂכִירוּת.

יִשְׂרָאֵל מוּמָר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְחַלְּלוֹ אֶלָּא בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, הֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ"ם. וְאִם אֵינוֹ מְחַלֵּל אֶלָּא בְּצִנְעָה, אֲפִלּוּ מְחַלְּלוֹ בְּאִסוּר דְּאוֹרַיְיתָא, הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל וּמְבַטֵּל רְשׁוּת.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵמִיר, וְהָיוּ לוֹ בָּתִּים בִּשְׁכוּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֵרְבוּ לְכָל הַשָּׁנָה, אִם אֵין לוֹ פֶּתַח אַחֵר כְּלָל הוּא אוֹסֵר בְּכָל שַׁבָּת שֶׁחָל לְאַחַר שֶׁהֵמִיר, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח אַחֵר לִשְׁכוּנַת הָעַכּוּ"ם, אֲפִלּוּ הוּא פֶּתַח קָטָן שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בּוֹ מִתְּחִלָּה, דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל פֶּתַח הַפָּתוּחַ לִשְׁכוּנַת הָעַכּוּ"ם.