שולחן ערוך, אורח חיים תי״א

מִי שֶׁהָיָה בַּמִּזְרָח וּבֵיתוֹ בַּשָּׂדֶה וְאָמַר לִשְׁלוּחוֹ לְעָרֵב לוֹ בַּמַּעֲרָב, אִם נָתַן הָעֵרוּב מֵהָלְאָה לְבֵיתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם וּבֵיתוֹ קָרוֹב לוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, הָעֵרוּב אֵינוֹ כְּלוּם וְנִשְׁאַר לוֹ שְׁבִיתַת בֵּיתוֹ. נָתַן הָעֵרוּב בְּעִנְיָן שֶׁהוּא לוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם בֵּיתוֹ לוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, קָנָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹם עֵרוּבוֹ וְלֹא בְּבֵיתוֹ.