שולחן ערוך, אורח חיים תל״א

בִּתְחִלַּת לֵיל י"ד בְּנִיסָן בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, בַּחֹרִין וּבַסְדָקִין, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדֶּרֶךְ לְהַכְנִיס שָׁם חָמֵץ.

יִזָּהֵר כָּל אָדָם שֶׁלֹּא יַתְחִיל בְּשׁוּם מְלָאכָה וְלֹא יֹאכַל, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ עֵת קָבוּעַ לִלְמֹד, לֹא יִלְמֹד עַד שֶׁיִּבְדֹּק; וְאִם הִתְחִיל לִלְמֹד מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק, וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר.