שולחן ערוך, אורח חיים תס״ח

הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחֲצוֹת וּלְמַעְלָה, מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם אָסוּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי; וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה לְהִשְׂתַּכֵּר, אוֹ בְּחִנָּם וְהוּא מְלָאכָה גְּמוּרָה לִתְפֹּר בְּגָדִים מַמָּשׁ (בֵּית יוֹסֵף), אֲבָל מְתַקֵּן הוּא כֵּלָיו לְיוֹם טוֹב; וְכֵן מִי שֶׁכּוֹתֵב סְפָרִים לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ, מֻתָּר.

קֹדֶם חֲצוֹת, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, עוֹשִׂין. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֵין עוֹשִׂין. הַגָּה: וּלְדִידָן מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת (מַהֲרִי"ו); וְדַוְקָא מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת, אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת אֲפִלּוּ מִנְהָג לֵיכָּא (מַהֲרִי"ב).

הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין, לֹא יַעֲשֶׂה בְּיִשּׁוּב מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת; אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא בַּמִּדְבָּר. וְהַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂים לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, לֹא יַעֲשֶׂה. וְנוֹתְנִים עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא בָּטֵל, מִפְּנֵי אִסוּר לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְכֵן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, נוֹהֵג כְּאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְרָאֶה בִּפְנֵי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת.

אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא יַתְחִיל בִּתְחִלַּת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְגָמְרָהּ קֹדֶם חֲצוֹת, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה אֻמָּנֻיּוֹת בִּלְבַד הֵם שֶׁמַּתְחִילִים בָּהֶם בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת וְעוֹשִׂין עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: הַחַיָּטִים וְהַסַפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים; אֲבָל שְׁאָר אֻמָּנֻיּוֹת, אִם הִתְחִיל בָּהֶם קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר הוּא שֶׁיִּגְמֹר עַד חֲצוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ מְקִלִּין לוֹמַר שֶׁשְּׁלֹשָׁה אֻמָּנֻיּוֹת הַנִּזְכָּרִים מַתְחִילִין וְעוֹשִׂין עַד חֲצוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, וְאִם הִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם בִּשְׁאָר אֻמָּנוּת וְהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, עוֹשִׂין עַד חֲצוֹת, וְהָכֵי נָהוּג (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).

מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִים לְתַרְנְגוֹלִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַתַּרְנְגֹלוֹת.

תַּרְנְגֹלֶת שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבֵּיצִים שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יוֹתֵר, וּמֵתָה, מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ הַבֵּיצִים.

גּוֹרְפִין (פי' מוֹצִיאִין בְּמַגְרֵפָה וְהוּא כְּלִי מְיֻחָד לְכָךְ) זֶבֶל מִתַּחַת רַגְלֵי בְּהֵמָה.

הַזֶּבֶל שֶׁבֶּחָצֵר, לֹא יוֹצִיאֶנּוּ, אֶלָּא יְסַלְּקֶנּוּ לַצְּדָדִים; וְאִם נִתְרַבֶּה בֶּחָצֵר, יוֹצִיאֶנּוּ לָאַשְׁפָּה.

מוֹלִיכִים וּמְבִיאִים כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן כָּל הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. הַגָּה: וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַקִּיז דָּם בְּשׁוּם עֶרֶב יוֹם טוֹב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם מַהֲרִי"ו).