שולחן ערוך, אורח חיים תפ״ב

מִי שֶׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֶלָּא כַּזַּיִת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר וְאוֹכֵל, וּכְשֶׁגּוֹמֵר סְעוּדָתוֹ מִמַּצָּה שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כַּזַּיִת, וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם. הַגָּה: וּמִי שֶׁאֵין לוֹ ב' הַלֵּילוֹת רַק ג' מַצּוֹת, יְבָרֵךְ לַיִל רִאשׁוֹן הַמּוֹצִיא וְעַל אֲכִילַת מַצָּה וְכֵן הַכְּרִיכָה הַכֹּל מִן הַפְּרוּסָה, וּשְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת לְלֵיל ב'. (אַבּוּדַרְהַם בְּשֵׁם אִבְּן יַרְחִי).