שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי אַחַר הַפֶּסַח, וְכֵן אַחַר חַג הַסֻכּוֹת; וּמַמְתִּינִים עַד שֶׁיַּעֲבֹר כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן וְתִשְׁרֵי, וְאָז מִתְעַנִּים. הַגָּה: מִיָּד שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַנּוֹת (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). וּבְאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת נָהֲגוּ לְהִתְעַנּוֹת, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּמוֹ תַּעֲנִית צִבּוּר לִקְרוֹת וַיְחַל (טוּר).