שולחן ערוך, אורח חיים תקי״ט

מְסַלְּקִין תְּרִיסֵי (פי' קְרָשִׁים שֶׁנּוֹעֲלִים בָּהֶם הַחֲנוּיוֹת) חֲנוּיוֹת וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא תַּבְלִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן וְלֹא יִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צִיר בָּאֶמְצַע; אֲבָל יֵשׁ לָהֶם צִיר מִן הַצַּד, אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע; וְשֶׁאֵין לָהֶם צִיר מִן הַצַּד כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בַּבַּיִת מֻתָּר לְהַחֲזִיר.

כֵּלִים שֶׁהֵם מְפֻצָּלִים, כְּגוֹן מְנוֹרָה שֶׁל חֻלִיּוֹת וְכִסֵא וְשֻׁלְחָן שֶׁהֵם חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, מַעֲמִידִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב; וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְקַע.

לְהַתִּיר וּלְהַפְקִיעַ וְלַחְתֹּךְ חוֹתָמוֹת שֶׁבַּכֵּלִים וְשֶׁבַּקַּרְקַע וּלְשַׁבֵּר פּוֹתְחוֹת, כְּדִינָם בְּשַׁבָּת כָּךְ דִּינָם בְּיוֹם טוֹב וע"ל סי' שי"ד (סָעִיף ז').

לִקְטֹם קַשׁ אוֹ קֵיסָם אוֹ תֶּבֶן אוֹ עֲצֵי בְּשָׂמִים, דִּינָן בְּיוֹם טוֹב כְּדִינָן בְּשַׁבָּת כִּדְאִיתָא סי' שכ"ב (סָעִיף ד').

קְמָטִים שֶׁעוֹשִׂים הַנָּשִׁים בְּבָתֵּי זְרוֹעוֹתֵיהֶן וּבְבָתֵּי שׁוֹקֵיהֶן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם תִּקּוּן מָנָא.