שולחן ערוך, אורח חיים תקכ״ב

אֵין הַסוּמָא יוֹצֵא בְּמַקְלוֹ, וְלֹא הָרוֹעֶה בְּתַרְמִילוֹ, וְדִין חִגֵּר דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"א (סָעִיף י"ז).

אֵין יוֹצְאִין בְּכִסֵא, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה; וְאִישׁ שֶׁהָיוּ רַבִּים צְרִיכִים לוֹ, מֻתָּר, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף אֲפִלּוּ בְּאַפִּרְיוֹן.

מִי שֶׁנִּתְכַּוְּצוּ (פי' שֶׁנִּצְמְתוּ וְנַעֲשָׂה קְצָרִים) גִּידֵי שׁוֹקָיו יָכוֹל לָצֵאת בְּמַקֵּל.

אֵין מַנְהִיגִין בְּהֵמָה בְּמַקֵּל.