שולחן ערוך, אורח חיים תקכ״ח

יוֹם טוֹב אֵינוֹ צָרִיךְ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, אֲבָל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין צָרִיךְ. וְכָל הִלְכוֹת תְּחוּמִין נִתְבָּאֲרוּ בְּהִלְכוֹת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין.

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֵין מְעָרְבִין לֹא עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְלֹא עֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֲפִלּוּ אִם הִנִּיחַ עֵרוּב תַּבְשִׁילִין (רַ"ן פ"ב דְּבֵיצָה); אֲבָל אִם נִזְכַּר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, יָכוֹל לְעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בִּתְנַאי; אֲבָל עֵרוּב תְּחוּמִין אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב בִּתְנַאי.