שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ז

הַשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית יוּכַל לִטְעֹם כְּדֵי רְבִיעִית, וּבִלְבַד שֶׁיִּפְלֹט; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר, וְהָכֵי נוֹהֲגִין (תּוֹסָפוֹת וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א וְת"ה סִימָן קנ"ח).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא מְעַט מְעַט; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַת יָכוֹל לִטְעֹם עַד כְּדֵי רְבִיעִית, אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע כְּלוּם.

מִי שֶׁדַּרְכּוֹ לִרְחֹץ פִּיו בְּשַׁחֲרִית בְּתַעֲנִית צִבּוּר, לֹא כָּשֵׁר לְמֵעֲבַד הָכֵי; אֲבָל בְּתַעֲנִית יָחִיד שָׁרֵי, כֵּיוָן שֶׁפּוֹלֵט; וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁרוֹחֵץ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית. הַגָּה: וּמֻתָּר לִלְעֹס עֲצֵי קִנָּמוֹן וּשְׁאָר בְּשָׂמִים וְעֵץ מָתוֹק, לְלַחְלֵחַ גְּרוֹנוֹ לִפְלֹט, מִלְּבַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאָסוּר (מָרְדְּכַי דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א).