שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ח

כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּים וּמִתְפַּלְּלִים עַל צָרָתָם, כָּךְ כָּל יָחִיד מִתְעַנֶּה וּמִתְפַּלֵּל עַל צָרָתוֹ. כֵּיצַד, הָיָה לוֹ חוֹלֶה אוֹ תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, יֵשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּתַעֲנִיתוֹ; וְלֹא יִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת וּמוֹעֵד, חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.