שולחן ערוך, אורח חיים תקצ״ב

מַחֲזִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה, וְתוֹקְעִין עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת פַּעַם אַחַת, וּלְזִכְרוֹנוֹת תש"ת, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת; וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לְזִכְרוֹנוֹת תש"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹקְעִים תשר"ת לְמַלְכֻיוֹת פַּעַם אַחַת, וְכֵן לְזִכְרוֹנוֹת, וְכֵן לְשׁוֹפָרוֹת (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וּמִנְהָגִים), וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְנָהֲגוּ לוֹמַר כָּל פַּעַם אַחַר שֶׁתָּקְעוּ: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, וַאֲרֶשֶׁת (מַהֲרִי"ל); וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין תּוֹקְעִין, אוֹמְרִים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, אֲבָל לֹא אֲרֶשֶׁת (מִנְהָגִים).

יָחִיד אֵינוֹ מַפְסִיק לִתְקֹעַ בַּבְּרָכוֹת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְקַע לוֹ. הַגָּה: אֶלָּא תּוֹקְעִים לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל מוּסָף, וְאֵין צְרִיכִין לִתְקֹעַ לוֹ שֵׁנִית (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח).

לֹא יָשִׂיחַ, לֹא הַתּוֹקֵעַ וְלֹא הַצִּבּוּר, בֵּין תְּקִיעוֹת שֶׁמְיֻשָּׁב לִתְקִיעַת שֶׁמְעֻמָּד מִיהוּ בְּעִנְיָן הַתְּקִיעוֹת וְהַתְּפִלּוֹת אֵין הֶפְסֵק (מָרְדְּכַי וּמַהֲרִי"ל), וְאִם סָח דְּבָרִים בְּטֵלִים אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ (טוּר); וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יָשִׂיחוּ בֵּין בְּרָכָה לַתְּקִיעוֹת, אִם לֹא בְּעִנְיַן הַתְּקִיעוֹת.

זֶה שֶׁתּוֹקֵעַ כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, תּוֹקֵעַ עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת. הַגָּה: וּמִיהוּ אֵינוֹ מְעַכֵּב וְיָכוֹל אַחֵר לִתְקֹעַ, אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ; וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן תקפ "ה.