שולחן ערוך, אורח חיים תרל״ד

סֻכָּה שֶׁאֵין בָּהּ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, פְּסוּלָה; וּלְעִנְיַן גֹּדֶל, אֵין לָהּ שִׁעוּר לְמַעְלָה.

אִם הִיא עֲגֻלָּה, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי לְרַבֵּעַ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה.

יֵשׁ בָּהּ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, וְנָתַן בָּהּ בְּגָדִים לְנָאוֹתָהּ וּמְמַעֲטִים אוֹתָהּ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, פְּסוּלָה.

מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ חוּץ לַסֻכָּה וְאָכַל, כְּאִלּוּ לֹא אָכַל בַּסֻכָּה, אֲפִלּוּ אִם הִיא סֻכָּה גְּדוֹלָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר שֻׁלְחָנוֹ.