שולחן ערוך, אורח חיים תרמ״א

הָעוֹשֶׂה סֻכָּה, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתָהּ אֲבָל שֶׁהֶחֱיָנוּ הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עַל זְמַן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עַל הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ. הַגָּה: וְאִם לֹא אָכַל לַיְלָה רִאשׁוֹנָה בַּסֻּכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ זְמַן בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁאוֹכֵל בַּסֻּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ זְמַן מִשּׁוּם הַסֻּכָּה; וְאִם בֵּרַךְ זְמַן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָהּ, סַגֵּי לֵיהּ. (רַ"ן פֶּרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה).