ויקרא ז׳:כ״ח-ל״ח

ידיו תביאינה וגו'. שֶׁתְּהֵא יַד הַבְּעָלִים מִלְּמַעְלָה, וְהַחֵלֶב וְהֶחָזוֹת נְתוּנִין בָּהּ, וְיַד כֹּהֵן מִלְּמַטָּה וּמְנִיפָן (מנחות ס"א):

'ידיו תביאינה וגו‎ HIS OWN HANDS NAMELY SHALL BRING [THE FIRE OFFERINGS OF THE LORD] — This means that the owner’s hand shall be above and the fat and the breasts shall be lying in it, and the priest’s hand shall be beneath (i. e. beneath the hand of the owner) — and thus does he wave them (Menachot 61b).

את אשי ה'. וּמָה הֵן הָאִשִּׁים?

‎'את אשי ה‎ THE FIRE OFFERINGS OF THE LORD — and what are these fire-offerings that he shall bring?

את החלב על החזה יביאנו. כְּשֶׁמְּבִיאוֹ מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם נוֹתֵן חֵלֶב עַל הֶחָזֶה, וּכְשֶׁנּוֹתְנוֹ לְיַד הַכֹּהֵן הַמֵּנִיף נִמְצָא הֶחָזֶה לְמַעְלָה וְהַחֵלֶב לְמַטָּה, וְזֶהוּ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף וְגוֹ' (ויקרא י'), וּלְאַחַר הַתְּנוּפָה נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן הַמַּקְטִיר, וְנִמְצָא הֶחָזֶה לְמַטָּה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּשִֹימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת וַיַּקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה (שם ט'), לִמְּדָנוּ שֶׁשְּׁלוֹשָׁה כֹּהֲנִים זְקוּקִין לָהּ, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת:

‎החזה יביאנו‎ ‎‏ את החלב על‏THE FAT UPON THE BREAST SHALL HE BRING — When he (the first priest; see below) brings it from the slaughtering-place he places the fat upon the breast, and when he afterwards transfers it into the hand of the priest who is to do the waving it follows that the breast is on top and the fat beneath; — that is what Scripture states in another passage, (Leviticus 10:15) “The heave shoulder and the wave breasts shall they bring upon (על) the fire-offerings of the fat, to wave it for a wave offering etc.” (i. e. during the waving the חזה ושוק shall be on top). After the waving he (that priest) transfers it to the priest who is to burn it on the altar, when consequently the breast is again beneath; — that is what Scripture states, (Leviticus 9:20) “And they put the fat upon the breasts, and he burnt the fat at the altar”. Thus we learn that three priests are required for it (for the rite of waving). Thus is it explained in Treatise Menachot 62a.

את החלב על החזה יביאנו. וְאֶת הֶחָזֶה לָמָּה מֵבִיא? לְהָנִיף אוֹתוֹ הוּא מְבִיאוֹ וְלֹא שֶׁיְּהֵא הוּא מֵהָאִשִּׁים: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר את אשי ה' את החלב על החזה יָכוֹל שֶׁיְּהֵא אַף הֶחָזֶה לָאִשִּׁים, לְכָךְ נֶאֱמַר את החזה להניף וגו':

את החלב על החזה יביאנה THE BREAST WITH THE FAT, IT SHALL HE BRING — And to what end does he bring the breast? This is stated in the words that follow: “[As for the breast], להניף אותו for the purpose of waving it” shall he bring it, and not that it, too, should become part of the fire offerings. But because it states את אשי ה' את החלב על החזה "‎the fire-offerings of the Lord — the fat with the breast”, I might think that the breast also belongs to the fire-offerings, Scripture therefore continues: 'את החזה להניף וגו, “he brings the breast to wave it, etc.”

והקטיר הכהן את החלב. וְאַחַ"כַּ והיה החזה לאהרן, לִמְּדָנוּ שֶׁאֵין הַבָּשָׂר נֶאֱכָל בְּעוֹד שֶׁהָאֵמוּרִים לְמַטָּה מִן הַמִּזְבֵּחַ (ספרא):

והקטיר הכהן את החלב AND THE PRIEST SHALL CAUSE THE FAT TO ASCEND IN FUMES [AT THE ALTAR] and only afterwards, והיה החזה לאהרן SHALL THE BREAST BE AARON’S [AND HIS SONS] — This teaches us that the flesh of the sacrifices may not be eaten so long as the fat portions are below the altar (have not yet been placed upon it and burnt) (Sifra, Tzav, Chapter 16 4; Pesachim 59b).

שוק. מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ עַד הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא סֹבֶךְ שֶׁל רֶגֶל (חולין קל"ד):

שוק is that limb of the right rear-leg extending from the knee-joint, the bone and blesh of which are usually sold as offal together with the head, unto the middle joint which is what is known as the סובך of the leg (the סובד is the small bone between that middle joint and the thigh-bone; consequently the שוק spoken of in connection with שלמים is the middle one of the three limbs that form an animal’s leg) (Chullin 134b).

המקריב את דם השלמים וגו'. מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִזְרִיקָתוֹ וּלְהַקְטִיר חֲלָבָיו, יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים אוֹ בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר (ספרא):

‎'וגו‎‎‎‎‎‎‎‏‎ השלמים ‎ ‏‏‎דם‎ ‎את ‎‎המקריב‎ [HE AMONG THE SONS OF AARON] THAT OFFERETH THE BLOOD OF THE PEACE-OFFERINGS [AND THE FAT SHALL HAVE THE SHOULDER OF THE RIGHT SIDE FOR HIS PART] — “He that offereth the blood” means: he who is fitted to perform the sprinkling of it and to burn the fat portions, — thus excluding a priest who was unclean at the time when the blood was sprinkled, or the fat portions were burnt — that he does not share in the flesh (Sifra, Tzav, Chapter 16 8; Zevachim 98b).

תנופה, תרומה. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד (מנחות ס"ב):

תנופה … .תרומה WAVE [BREAD AND] HEAVE [SHOULDER] — This implies that he (the priest) moved them to and fro in a horizontally direction (תנופה) and moves them up and down (תרומה) (Sifra, Tzav, Chapter 16 3; cf. Rashi on Exodus 29:27 and Note thereon).

ולמלואים. לְיוֹם חִנּוּךְ הַכְּהֻנָּה:

ולמלואים AND FOR THE CONSECRATION OFFERING that was offered on the day that they were installed in the priestly office (cf. Exodus 28:41).