תנ״ך
יחזקאל כ״ג:י״א-כ״א
חלק מ: פרק כ״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אׇהֳלִיבָה וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ מִמֶּנָּה וְאֶת־תַּזְנוּתֶיהָ מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָֽהּ׃
רש״י
ותשחת עגבתה. תאותה זויט"ר בלע"ז:
אֶל־בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּֽם׃
רש״י
אל בני אשור עגבה. זה אחז ששלח אל מלך אשור לעזרה (שם):
וָאֵרֶא כִּי נִטְמָאָה דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶֽן׃
וַתּוֹסֶף אֶל־תַּזְנוּתֶיהָ וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר צַלְמֵי (כשדיים) [כַשְׂדִּים] חֲקֻקִים בַּשָּׁשַֽׁר׃
רש״י
ותוסף אל תזנותיה. להתאוות לצלמים שלא ראתה אותם אלא דמותם:
מחוקה על הקיר וגו'. בששר כזאת לא עשתה אחותה:
צלמי כשדים. דמות אנשי כשדים שמשונין בלבושיהון:
בששר. מיני ציור:
חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמׇתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם דְּמוּת בְּנֵֽי־בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּֽם׃
רש״י
חגורי אזור. כן דרך לבושי כשדים:
סרוחי טבולים. יתירי כובעים גדולים ומנחם פירש כמו ויטבלו הכתונת בדם (בראשית ל״ז:ל״א) ופתרון סרוחי טבולי' כן הוא סרח העודף (שמו' כו) מן המצנפת צבועה, טבולים אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין וכן ת"י מחתין קולסין:
שלישים. גבורים:
(ותעגב) [וַתַּעְגְּבָה] עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲלֵיהֶם כַּשְׂדִּֽימָה׃
רש״י
למראה עיניה. בשביל שראתה דמות צורתן:
וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵֽי־בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם וַתִּטְמָא־בָם וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶֽם׃
רש״י
ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים. כרתו יחד ברית ואומר אני שזה נאמר על חזקיה ששמח על מלאכי מרודך בלאדן (ישעיהו ל״ט:א׳) והאכילן על שלחנו והראם את כל בית נכותה ודוגמא שאמר הנביא אנשי מחוקה על הקיר לפי שמארץ רחוקה באו ולא היו בני כשדים רגילים אצלם כמו שנאמר שם מארץ רחוקה באו אלי ובשביל ראות פניהם פעם אחת נתחבבו עליו והקפיד הקב"ה על הדבר כמה שנאמר הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתך וגו' (שם) (ובדברי הימים ב ל״ב:כ״ה) ולא כגמול עלי השיב חזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף גדול וגומר:
ותקע נפשה מהם. שמרד בהם יהויקים וצדקיהו, ותקע אשלוקי"ר בלע"ז, ותקע כמו (בראשית ל״ב:כ״ו) ותקע כף ירך יעקב הוקעה. לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו ל' קעייה כאשר תאמר ותשרש שרשיה (תהילים פ׳:י׳) לשון קליטה ובכל תבואתי תשרש לשון עקור וכן בסעיפיה פוריה (ישעיהו י״ז:ו׳) ל' ענפים ומסעף פארה (שם י) לשון קוצץ ענפי העץ ופארותיו:
וַתְּגַל תַּזְנוּתֶיהָ וַתְּגַל אֶת־עֶרְוָתָהּ וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָֽהּ׃
וַתַּרְבֶּה אֶת־תַּזְנוּתֶיהָ לִזְכֹּר אֶת־יְמֵי נְעוּרֶיהָ אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃
רש״י
לזכור את ימי נעוריה. עלתה על לבה תאות בני מצרים ששלח צדקיהו אליה שנאמר (לעיל יז) וימרד בו לשלוח מלאכיו מצרים:
וַֽתַּעְגְּבָה עַל פִּֽלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר־חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָֽם׃
רש״י
ותעגבה על פלגשיהם. על פלגשות' להיות להם לפלגש:
אשר בשר חמורים בשרם. אבר תשמיש:
וזרמת סוסים. לשון רבוי תשמיש שמרבים תשמיש יותר משאר כל הזכרים שבבהמה:
זרמת. קלוח הזרע כמו זרם מים עבר (חבקוק ג׳:י׳):
וַֽתִּפְקְדִי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָֽיִךְ׃ {ס}
רש״י
ותפקדי. ותזכרי:
בעשות. לשון כבישה:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: לכן כה פרשה סתומה
- סתומה: לכן אהליבה פרשה סתומה
- פרק כ״ג
ותרא אחותה אהליבה. את כל הרעה אשר בא לאחותה על זנוניה ולא יראה: