יחזקאל כ״ג:ל״ו-מ״ה

התשפוט. לשון ויכוח:

ודם בידיהן. בנאופיהם שפכו דם:

ואת גילוליהן נאפו. נאוף שלהם עם גלוליהם היה:

וגם את בניהן וגו'. וזהו שפיכות הדם שבידיהם (כלומר שהוציאו זרע לבטלה בידיהם ולא עשו תשובה):

טמאו את מקדשי ביום ההוא. ביום ששחטו את בניהם לעכו"ם באות לפני במקדשי לעשות בו תועבה להכעיסני:

ואת שבתותי חללו. שהיו שוחטין את בניהם בשבת:

ואף כי תשלחנה. וכל שכן קשה מן הכל כי תשלחנה להביא אליהן משרי העכו"ם אויביהן ורואין החלול שמחללות מקדשי:

שלוח אליהם וגו'. מאת אהלה ואהליבה לבא אליהם:

והנה באו לאשר רחצת כחלת וגו'. לאשר תרגם יונתן לאתר אללו"א בלע"ז אל מקום אשר יעדת להם לאמר במקום פלוני נצא לקראתכם מקושטות במרחץ וכחול:

כחלת. מין צבע ושמו כחול וצובעות בו עיניהם אוקליר"א בלע"ז:

מטה כבודה. מכוללת במצעות נאות פריד"י בלע"ז:

וקול המון. של עכו"ם רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו:

ואל אנשים. בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה:

מרוב אדם. שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר:

סבאים. שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור:

ויתנו. אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן. להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט):

ואומר לבלה נאופים. עתה יזנו וגו' אמר לי לבי על זו שבלתה והזקינה בנאופים מעתה שהזקינה יזנו תזנותיה ממנה ותצא תאות זנותה מלבה ותחזור בה והרי היא עודנה בזנוניה כאשר בתחלה:

יזנו. יצאו כל זונה תרגום נפקת ברא כך שמעתי וכן ת"י:

לבלה נאופים. כמו לבלה בנאופים כאשר תאמר ותשב בית אביה (בראשית לה) כמו בבית אביה ירחצו מים (שמות ל) כמו ירחצו במים ויצאה חנם (שם כא) ואם בית אישה נדרה (במדבר ל׳:י״א) וכן פירש דונש ומנחם חברו עם תבל עשו (ויקרא כ) ולא יתכנו דבריו:

ויבוא אליה. כל אשר מלאו לבו:

אשות הזמה. נשי הזמה:

ואנשים צדיקים. אנשים דיינים שרי מלך בבל ומלך אשור וי"ת זכאין בקיבליהון לפי מעשיהן של אלו הזונות צדיקים העכו"ם מהנה:

משפט נאפות ומשפט שופכות דם. כמו שמפורש אחריו: