תנ״ך
יחזקאל ל״ב:ג׳-י׳
חלק מ: פרק ל״ב
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִֽי׃
רש״י
וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כׇּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶֽךָ׃
רש״י
ומלאתי הגאיות רמותיך. השלכתיך כמו רמה בים (שמות ט״ו:א׳), ויש אומרים רמותיך לשון רמה כמו וירם תולעים ויבאש (שם ט"ז):
וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָֽתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּֽךָּ׃
רש״י
והשקיתי ארץ צפתך. ארץ אשר אתה צף בה על פני מימי יאורך כמו (איכה ג׳:נ״ד) צפו מים על ראשי (מלכים ב' ז') ויצף הברזל אותה הארץ אשקה מדמך:
צפתך. טונפרוט"מנט בלע"ז, על ההרים הגבוהין שבה:
ואפיקים. ראויר"ש בלע"ז:
וְכִסֵּיתִי בְכַבּֽוֹתְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּֽכְבֵיהֶם שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אוֹרֽוֹ׃
רש״י
וכסיתי בכבותך שמים. כשתכבה תבערתך יעלה העשן ויכסה השמים ויחשיך המאורות כלומר כל שומעי שמעך יתאבלו וישתוממו כי ידאג איש לנפשו לאמר גם עלינו יעמוד המשחית:
כׇּל־מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּֽי חֹשֶׁךְ עַֽל־אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִֽה׃
רש״י
כל מאורי אור בשמים. שרים של מעלה מליציך:
וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם עַל־אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּֽם׃
רש״י
והכעסתי לב. כלומר ירגז ויחרד לבם:
בהביאי שברך. באיתיותי תבירי קרבך לביני עממיא:
וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃ {פ}
רש״י
והשמותי. לשון תמהון:
בעופפי חרבי על פניהם. לשון עוף פורח בשלחי עליך חיל שלוחי דרך ארצם:
וחרדו לרגעים. לשברים פן גם עליהן יבא השבר ל"א לשון רגע ממש כן חברו מנחם:
איש לנפשו. כל אחד על עצמו שויימ"אימאש בלע"ז:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: לכן כה פרשה סתומה
- סתומה: לכן אמר פרשה סתומה
- פרק ל״ב
בחרמי. ל' מצודה והרבה יש במקרא יגורהו בחרמו (חבקוק א׳:ט״ו) מצודים וחרמים (קהלת ז):