יחזקאל מ״ה:ט׳-ט״ו

הרימו גרושותיכ'. סלקו את שאתם מגרשים את עמי מנחלתם:

ואיפת. למדת היבש:

ובת. למדת הלח:

האיפה והבת. לשון מדה חומר וכור מוי"י בלע"ז:

תכן אחד. לשון מניין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה׳:י״ח) מדה אחת זו עשירית לחומר של יבש שהוא שלשים סאין וזו עשירית לחומר הלח:

לשאת. כמו לקחת וכן ת"י למוסב לשאת מעשר החומר תהיה הבת וכן עשירית לחומר יבש:

האיפה אל החומר יהיה מתכונתו. סכום חשבון הבת והאיפה לפי גודל החומר יהיה, מצאתי, אם יוסיפו בחומר יוסיפו בבת אם יפחתהו מזה יפחתהו מזה שיכוון מעשרו לו:

והשקל עשרים גרה. עשרים מעין:

עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל. הרי ששים שקלים:

המנה יהיה לכם. לוצונ"ט בלע"ז ומנחם חברו לשון מניין והרי יש כאן מאתים וארבעים זוז מכאן שהיה מנה של קודש כפול והוסיפו עליו בימי יחזקאל שתות הרי מאתים וארבעים וכשחלקו הכתוב לשלשה ולא כתב סתם ששים שקלים יהיה לכם המנה צוה לעשות ממנו משקל שלישיתו ומשקל רביעיתו ומשקל מנה של חול שהיה מתחילה וכן ת"י תלתות מניא עסרין סלעין מני כספא עסרין וחמש סלעין רבעות מניא חמש עסרי סלעין כולהון שיתין מנין ומנא רבא קודשא יהא לכון:

ששית האיפה מחומר החטים. הרי אחד מששים הפוחת לא יפחות מכאן וזה הוא שאמרו עין רעה אחד מששים:

וששיתם. ותחלקו אחד מששה באיפה לתרומת חומר השעורים:

וחוק השמן. למעשר:

הבת השמן וגו'. הבת שהיא מדת השמן זו היא מעשר הבת יהי מן הכור, מצאתי העישור שהבת מעשרת מן הכור יהיה כיצד (מעשר הבת מן הכור עשירית של בת על הכור הוא די"ץ מזור"ש בלע"ז תיבה זו משמשת על עצמה ועל אחרים כמו עבודת הקודש ועבודת בני מררי סא"א):

עשרת הבתים. יהיה לכם החומר ואז יתכן ליטול הימנו בת אחת למעשר:

כי עשרת הבתים חומר. לפי שהחומר יהיה לכם עשר בתים וכן תרגם יונתן חד מן עסרא הויא ביתא בכורא ארי עסר בתין כורא:

ושה אחת מן הצאן. מיוחד שבצאנו וכן אמר משה מבחר נדריכ' לומיי"לור בלע"ז:

מן המאתים ממשקה ישראל. דרשו רבותינו לענין הנסכים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור שנפל לתוכו יין של ערלה או של כלאי הכרם מכאן לערלה וכלאי הכרם שבטלין במאתים:

ממשקה ישראל. מן המותר לישראל כל קרבנותיהם יהיו משקה הראוי לישראל כל עיקר הסעודה קרויה על שם המשקה כלומר האכילה עם השתייה תהא מן המותר לישראל: