תנ״ך
יהושע ט״ז
חלק מ: פתוחה: ויצא הגורל
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּֽית־אֵֽל׃
רש״י
מירדן יריחו למי יריחו מזרחה. התחיל הגבול למזרח:
From the Jordan at Yericho to the waters of Yericho to the east. This is where the eastern border begins.
המדבר עולה מיריחו. אל המדבר עולה הגבול מיריחו, ובא לו לצד מערב לבית אל:
To the desert that goes up from Yericho. The boundary goes up from Yericho to the desert and comes westward to Beis-eil.
וְיָצָא מִבֵּֽית־אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל־גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרֽוֹת׃
וְיָֽרַד־יָמָּה אֶל־גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית־חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד־גָּזֶר וְהָיוּ תֹצְאֹתָו יָֽמָּה׃
וַיִּנְחֲלוּ בְנֵֽי־יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָֽיִם׃
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵֽי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד־בֵּית חוֹרֹן עֶלְיֽוֹן׃
רש״י
מזרחה עטרות אדר. למזרח מתחיל מעטרות אדר, ומשם רוחב תחומו עד בית חורון הרי רחבו:
On the east was Atros-addor. The eastern boundary starts from Atros-Addor and from there the border widens to Beis-choron. This is its width.
וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַֽמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנֽוֹחָה׃
רש״י
ויצא הגבול הימה. ארכו היתה לצד המערב אל המכמתת, מצפון של המכמתת הולך החוט:
The boundary then went out westward. Its length was westward to Michmesos; the boundary line continued north of Michmesos.
ונסב הגבול. מתפשט רוחב התחום לצד צפון, והחוט יוצא בבליטתו במזרחה של תאנת שילה:
The boundary turned. The width of the border spread northward, and the border-line bulged outward to the east of Taanis-Shiloh.2See chapter 18:11. Even though in verse 4, Menashe is mentioned before Ephraim, the portion of Ephraim is described first in verse 5. Verse 4 mentions them in the order of their birth and Menashe was the oldest, but when Yaakov blessed them, he placed Ephraim first, because he knew that Ephraim would be the greater of the two. Therefore when the lots were drawn, the lot of Ephraim came out first.
ועבר אותו. ועבר הגבול את תאנת שילה, ועבר החוט ממזרח של ינוח, כל זה בליטת הרוחב, עד ויצא הירדן, ושם עיר ושמה תפוח, ומשם יסוב החוט למדת אורך הגבול ימה לנחל קנה:
And passed by it. The boundary passed by Taanis-shiloh,3This refers to Shiloh, where the Mishkan was to be built. This new Mishkan was built with walls of stone and was more permanent than the Mishkan that Moshe built with wooden walls. This Mishkan remained standing in Shiloh for 369 years. In many ways it was similar to the Beis HaMikdash that was built in Yerushalayim. Many of the korbonas were permitted to be sacrificed and eaten in Shiloh, such as: Shelamin, (peace-offerings) Todah, (thanksgiving-offerings) the korban Pesach, (the paschal lamb) and the first-born offerings. Various tithes (maasir) could also be brought to the Mishkan at Shiloh. After the Mishkan at Shiloh was destroyed, the people mourned as they would at the destruction of the Beis Hamikdosh in Yerushalayim. Whenever they passed by its ruins they wood weep and mourn. It was therefore known as Taanis-Shiloh, which implies the mourning of Shiloh. and the boundary line passed east of Yonoach. This was all included in the bulge of the width, which terminated at the Jordan, and there was a city named Tapuach. From there the boundary line turned to the measure of the length of the westward boundary to the brook of Konnoh
וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּֽירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּֽן׃
מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵֽי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁה כׇּל־הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶֽן׃
רש״י
והערים המבדלות. וגם זה עוד מנחלת אפרים, ערים היו להם מובדלות מתחומו ומובלעות בתוך נחלת בני מנשה:
The separated cities. These too were included in the inheritance of Ephraim. They had cities that were separated from their portion and were incorporated within the boundary of the inheritance of Menashe.4These cities actually belonged to Ephraim but were located within the boundaries of Menashe, and were not connected to the portion of Ephraim.
וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס־עֹבֵֽד׃ {פ}
ויצא הגורל לבני יוסף. במצר צפוני של גמר כיבושו של יהושע נפל להם הגורל, כמו שכתוב למטה: ובני יוסף יעמדו על גבולם מצפון, והרבה מן הארץ היה בין בני יהודה ובין בני יוסף, שנטלו שאר השבטים אחריהם (רצה לומר: ביניהם) כמו שמצינו בשבט בנימין (לקמן יח יא): ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף:
The lot for the descendants of Yoseif came out at the northern border which marked the end of Yehoshua’s conquest. There, the lot fell for them, as stated below, “And the house of Yoseif will remain in their boundary on the north.”1See chapter 18:5. Much of the land [of Eretz Yisroel] lay between [the border of] the descendants of Yehudah, [and the border of] the descendants of Yoseif. The other tribes took their inheritance from this area, as we find below regarding the tribe of Binyomin, “And the boundary of their lot was between the descendants of Yehudah [to the south] and the descendants of Yoseif [to the north.]