יהושע כ״ב:כ״א-כ״ט

אל אלהים ה'. אל כל האלהים הוא ה' היודע כי לא במרד וגו', וכשכפל לומר שתי פעמים אלהים, בעולם הזה ובעולם הבא:

Almighty God is Adonoy. He is God over all divine beings. He is Adonoy, Who knows that our intent was not rebellion etc. By repeating this declaration twice, [they declared] that He is God in this world and in the World to Come.

אל תושיענו. כלפי שכינה אמרו:

Do not save us this day. They said this to His Divine Presence.

הוא יבקש. יפרע ממנו:

Let Him prosecute—Let him punish us.

מדאגה מדבר. מחמת דאגת יראת דבר חרפה עשינו, כמה שמפרש פן יאמרו בניכם מחר לחרף את בנינו, כשילכו להקריב במשכן שילה, שמא יאמרו מה לכם ולה', והלא גבול נתן בינינו וביניכם את הירדן, זו דאגנו ועשינו כל 'דאגה' שבמקרא לשון יראה הוא, כמו (ירמיהו לח יט): אני דואג את היהודים, דצדקיהו:

Our anxiety of this. Because of anxiety, and the fear of insulting words, have we done this, as is further explained in the Scripture: ‘Lest tomorrow your children will say,’ Lest they insult our children— when they go to bring sacrifices in the Mishkan at Shiloh— lest they say to them, ‘What have you to do with Adonoy?’ Did he not set a boundary between us and you, namely, the Jordan. This was our fear and thus we made it. Every word, דְּאָגָה, found in Scripture expresses fear, similar to, “I am concerned [fear] that the Jews etc.” [These were the words] of Tzidkiahu.³See Yirmiahu 38:19. King Tzidkiahu was concerned that the Jews that had been captured by the Kasdim would betray him and he too would fall into their hands.

כי עד הוא. שלא סילקנו עצמנו מתורת מזבח:

Rather it will bear witness that we have not withdrawn ourselves from the law governing the altar.