ירושלמי עבודה זרה א׳:י׳

משנה: אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ מִפֵּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ וגו׳. וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:

הלכה: אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר כול׳. הָא בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר מוֹכֵר לוֹ אֲפִילוּ בֵית דִּירָה וּמַשְׂכִּיר לוֹ אֲפִילוּ בֵית דִּירָה. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ תֵיבָה קְטַנָּה. כְּגוֹן בּוּרְסְקִי שֶׁבְּצִידָן. לֹא סוֹף דָּבָר כּוּלָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ בַּיִת אֶחָד. הָיוֹ שְׁתַּיִם זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ הַפְּנִימִית חַיֶיבֶת וְהַחִיצוֹנָה פְטוּרָה. הָיְתָה אַחַת וְנַעֲשִׂית שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם וְנַעֲשִׂית אַחַת. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שָׂדֶה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גָּב הַדֶּרֶךְ אָסוּר לְהַשְׂכִּירָהּ לְגוֹיִם. מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל וְהֵן חוֹרְשִׁין בָּהּ בַּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים.