ירושלמי בבא קמא ה׳:ג׳

משנה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וַאֲכָלָתָן בֶּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה בָהֶן בַּעַל הַפֵּירוֹת חַיָיב וְאִם הַכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַיָיב.

הלכה: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול׳. הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וַאֲכָלָן פָּטוּר. הוּזַּק בָּהֶן פָּטוּר. הָדָא אָמְרָה. שֶׁהַשֵּׁן פְּטוּרָה בֶחָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן.