ירושלמי בבא מציעא ג׳:ה׳

משנה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת. לַחִטִּין וְלָאוֹרֶז תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לַכּוֹר. לַשְּׂעוֹרִין וְלַדּוֹחַן תִּשְׁעַת קַבִּין לַכּוֹר. לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר הַכֹּל לְפִי הַמִּידָּה הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מָה אִיכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין וַהֲלֹא אוֹכְלוֹת בֵּין מֵהַרְבֶּה וּבֵין מִקִּמְעָא. אֶלָּא אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ אֶלָּא כּוֹר אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיְתָה מִדָּה מְרוּבָּה אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁהן מוֹתִירוֹת. יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לוֹג וּמֶחֱצָה בֶלֵע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזוּקָּק אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנוֹת אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בֶלַע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה.

הלכה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי אִמִּי. בְּשָׁעַת הַגּוֹרֶן שָׁנוּ. תַּמָּן אָמְרִין. אִילֵּין עַכְבָּרַיָיא רְשִׁיעַיָּא כַּד חַמְיָין פֵּירֵי סַגִּין קַרְיָין לַחֲבֵירֵיהוֹן וְאָכְלִין עִמְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אוֹבְדוֹת הֵן מִתְפַּזְּרוֹת הֵן.

יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹמֶשׁ. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁלֹּא אָמַר לוֹ. שֶׁמֶן מְזוּקָּק אֲנִי מַעֲמִיד לָךְ כָּל הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ כֵּן חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ שֶׁמֶן מְזוּקָּק.