ירושלמי בבא מציעא ו׳:ה׳

משנה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ טוֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם. שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ שׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁמוֹר לִי וְאָמַר לוֹ הַנַּח לְפָנֶיךָ שׁוֹמֵר חִנָּם. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹמֵר שָׂכָר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הִלְוָהוּ מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם הִלוָוהוּ פֵירוֹת שׁוֹמֵר שָׂכָר. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵידָה.

הלכה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר כול׳. הָדָא אַנְטִיכְרֵיסִים רִבִּית הוּא.

שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּשֶׁאָמַר לוֹ. הַנַּח לְפָנַיי. אֲבָל אָמַר לוֹ. הַנַּח לְפָנֶיךָ. אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵר חִנָּם וְלֹא שׁוֹמֵר שָׂכָר.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו לְמִי שֶׁיְּפַיְיסֶנּוּ עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן.