ירושלמי עירובין ד׳:ז׳

משנה: מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תֶּחֱשָׁךְ וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר אוֹמֵר שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו לֹא אָמַר כְּלוּם. שְׁבִיתָתִי בְעִיקָּרוֹ מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה וּמֵעִיקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה. נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמַּה: אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ אֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. עֲגוּלּוֹת דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְרוּבָּעוֹת כְּטַבֻלָא מְרוֹבַּעַת כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הָזָּוִיוֹת:

הלכה: הָיָה אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר. זֶה שֶׂהוּא מַכִּיר מְהַלֵּךְ עִם זֶהּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר. וְזֶהּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מְהַלֵּךְ עִם זֶה שֶׂהוּא מַכִּיר.