ירושלמי גיטין ח׳:ד׳

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵי זֶהוּ גֵּט יָשָׁן כָּל שֶׁנִּתְיָיחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ.

הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כול׳. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְמוּאֵל. וְכוּלָּן אִם נִישְׂאוּ לֹא תֵצֵא. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֶיהָ.

אֲנָן תַּנִּינָן. מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵאַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ. מָאן דְּאָמַר. מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. מְסַיֵיעַ לְבֵית שַׁמַּי. מָאן דְּאָמַר. מֵאַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ. מְסַיֵיעַ לְבֵית הִלֵּל.