ירושלמי מגילה א׳:ז׳

משנה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ חַיָיבִין בְּאַחֵרָיוּתָן וּנְדָבוֹת מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ אֵין חַיָיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן:

הלכה: הָא דָבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר. לֹא מִמַּאֲכָל נָדַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ. וְתַנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. הַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִיל הוּא לוֹ כוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין. שֶׁאֵינָן מְהַנִּין אֶת הָאוֹכֶל אֲבָל מַכְנִיסִין אֶת הָאוֹכֶל. לָפַּסִּין וּקְדֵירוֹת אָסוּר. לִטְחוֹן וְלִדְרוֹךְ אָסוּר. לִקְצוֹר צְרִיכָה. לִבְצוֹר צְרִיכָה. הֲנָיַית מַאֲכָל מָהוּ. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִילוֹ הוּא קוֹרְדּוֹם. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. בְּקָרְדּוֹם שֶׁלְבִּיקּוּעַ. תִּיפְתָּר בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלְנִיכוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. רִבִּי אָבוּנָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הָהֵן זוסטה מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מַרְחִיק וְאַתְּ חֲשַׁר בֵּיהּ קִימְחָא. כְּמִי שֶׁהוּא נָפָח.

אֵי זֶהוּ נֶדֶר שֶׁאָמְרוּ. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵי זוֹ הִיא נְדָבָה שֶׁאָמְרוּ. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. רִבִּי חָמָא חַבֵרִין דְּרַבָּנִן בָּעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי זֶה. רִבִּי חִינְנָה בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא [דִּידָהּ] אָמַר. הֲרֵי זֶה. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי עָלַי. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. אֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר.