ירושלמי מגילה ד׳:ו׳

משנה: הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ:

הלכה: לָא צוֹרְכָה דִילָא הַפּוֹרֵשׂ אֶת שְׁמַע הוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. כְּדֵי לְזַרְזוֹ.

וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ. וְהָא תַנִּינָן. קָטָן לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.